#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין המוציא את אשתו משום שם רע?<br>ומפני מה? (2)<br>ומה אמר בזה רב נחמן בעניין אמירת משום שם רע אני מוציאך? (לתרי לישני).<br>ומה מבואר בברייתא?	"לא יחזיר.<br>או כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות. או משום קלקולא, שמא ימצא שאינו שם רע ויאמר שע""ד כן לא גרשה.<br>לל""ק אמר ר""נ דאיירי כשאמר לה משום שם רע אני מוציאך, וכהטעם דקלקולא דרק כה""ג שייך קלקול.<br>לל""ב אמר ר""נ דצריך שיאמר לה משום שם רע אני מוציאך, דעי""ז לא יהיו פרוצות.<div>ותניא כתרוויהו.</div>"	גיטין דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין המוציא את אשתו משום נדר אליבא דר' יהודה? ומה הטעם לדידיה?<br>ואליבא דר""מ? ומה הטעם לדידיה?<br>ומה אמר ר""א לר""מ? ובמאי קא מפלגי?"	"לר' יהודה אם ידעו בו רבים לא יחזיר, ואם לאו יחזיר. דלדידיה הטעם שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בנדרים, והחמירו רק בנדרים שאין להם התרה.<br>לר""מ צריך חקירת חכם לא יחזיר, א""צ יחזיר. דל""ח כה""ג לקלקולא, דודאי דעתו לגרשה שהרי יכל להפר והוא יודע בכך.<br>לר""א לא אסרו צריך חקירת חכם אלא מפני אין צריך, דמצד חכם ל""ח לקלקולא, דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב""ד. ורק בגלל הפרה חיישינן לקלקול, אלא שאסרו צריך מפני שאינו צריך."	גיטין דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אליבא דר' יהודה נדר שידעו בו רבים אין לו התרה.<br>מה מקורו?<br>ומה משיבים ע""ז רבנן?<br>וכמה הוו רבים? ומ""ט?"	מדכתיב ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה.<br>ורבנן אמרי דהתם לא הויא שבועה כלל כיון דאמרי מדרך רחוקה באנו, ומה שלא הרגום הוא מפני חילול ה'.<br>לר' נחמן ג', ימים שנים רבים ג'.<br>לר' יצחק עשרה, דכתיב עדה.	גיטין דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המוציא את אשתו משום נדר שנדר הוא, האם מותר להחזירה? ומדוע?<br>ומה הכוונה באותו שמצידן שהתירו לו מפני תיקון העולם?<br>ומאי קונם דמשמע לשון איסור כהקדש?<br>ומה החידוש במה שהתירו לו?	"מותר, דל""ש קלקול שהרי הוא נדר, וגם לא פרוצות בנדרים.<br>התירו לו מפני שבזה אין משום תיקון העולם, ול""ד לאשה הנודרת.<br>אמר יאסרו כל פירות עולם עלי אם איני מגרשך.<br>וקמ""ל דלא קנסוהו משום דר' נתן דהנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליו קרבן."	גיטין דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המוציא את אשתו משום אילונית, האם היא צריכה גט? והאם יש לה כתובה?<br>והאם מותר להחזירה למבואר במשנה?<br>ומה הדין בנישאת לאחר ויש לה בנים ממנו והיא תובעת כתובה?	צריכה גט דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, אך אין לה כתובה.<br>לר' יהודה לא יחזיר, לחכמים יחזיר.<br>נישאת לאחר ויש לה בנים ובאה לתבוע כתובה, אמר ר' יהודה דאומרים לה שתיקתך יפה מדיבוריך.	גיטין דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במוציא את אשתו משום נדר ר' יהודה לא חשש לקלקולא, איך א""ש עם הא דבמוציא את אשתו משום איילונית אמר ר""י דלא יחזיר משום דחייש לקלקולא? (לשמואל ולאביי).<br>ואיך א""ש הא דהתם חיישי רבנן, והכא לא חיישי?"	"לשמואל איפוך.<br>לאביי ר""י חייש לקלקולא, אך גבי נדר ס""ל דבצריך חקירת חכם אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב""ד, ובאין צריך אין נאמן לומר שלא ידע שהוא יכול להפר. (כר""מ בחדא וכר""א בחדא).<br>רבנן חיישי לקלקולא, אבל באיילונית לא, דס""ל כר""מ דצריך תנאי כפול, והכא בלא כפליה לתנאיה."	גיטין דף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המוכר את עצמו או בניו לעכו""מ, האם פודים אותם? (פרט).<br>וא""כ מדוע לא פדה רב הונא את הני בני בי מיכסי שלוו מעכו""מ והשתעבדו בהם?"	"בפעם ראשונה פודים, אם שנה ושילש אין פודים. [אבל פודים את הבנים אחר מיתת אביהם].<br>והני דבני בי מיכסי לא פדאם ר""ה משום שהיו רגילים לעשות כן."	גיטין דף מו		
